ירושה.נט

הפורטל המקיף ברשת לדיני ירושה

מזונות מן העזבון

הזכות למזונות
"56.  הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה ".

הזכות למזונות מן העיזבון הינה זכות נפרדת לזכות הירושה, דהיינו יכול אדם להיות זכאי למזונות מן העיזבון הגם שאינו יורש על פי דין או על פי צוואה. לשם הדוגמא: ילדו הקטין של המנוח אשר המנוח החליט להדירו מהצוואה ולא להוריש לו דבר, עדיין זכאי למזונות מן העיזבון על פי חוק, וזאת גם אם המוריש ציין בצוואתו כי הנ"ל לא יהיה זכאי למזונות מן העיזבון.

כך גם יורש אשר הסתלק מחלקו בעיזבון או שנמצא פסול לרשת זכאי למזונות מן העיזבון.

בהתאם הזכות למזונות מן העיזבון אינה ניתנת לעיקול ו/או שעבוד ו/או המחאה לצד שלישי.

הזכאים למזונות מן העיזבון על פי החוק הינם:
• אלמנת המוריש - כל ימי אלמנותה
• ילדיו של המוריש - עד הגיעם לגיל 18 שנה. ילד נכה או חולה נפש או מפגר - כל עוד הם במצבם.
• ילד בגיר עד גיל 23 במידה ובימ"ש ראה לפי הנסיבות כי ראוי שיהיה זכאי למזונות.
• הורי המוריש אשר פרנסתם היתה עליו ערב מותו - למשך כך ימי חייהם.

קביעת המזונות
"59.  בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית-המשפט, בין השאר:
(1) בשווי העיזבון.
(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה.
(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;
(4) ברכושו של הזכאי למזונות;
(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח-ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;
(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959;
(7) לגבי בן-זוגו של המוריש - במהב שמגיע לו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה."

מן האמור לעיל עולה כי בית המשפט הוא אשר קובע את מידת המזונות אשר יוקצו לזכאי למזונות מן העיזבון.

על פי החוק כוללים המזונות מן העיזבון גם הוצאות הכשרה של מי שזכאי למזונות לרכישת השכלה ומקצוע וכלשון החוק "משלח יד".

יובהר כי המזונות משולמים מתוך נכסי העיזבון וכמובן שלא מוטלת חובה על היורשים לשלם מזונות לזכאי לכך מכיסם הפרטי.

במידה ואין מספיק בנכסי העיזבון כדי לספק את כלל הזכאים למזונות, לבית המשפט הסמכות להכריע מי יהיה הזכאי למזונות.

בית המשפט קובע כיצד ישולמו המזונות, האם בתשלומים (קצבה חודשית וכיו"ב) או בתשלום חד פעמי. לעיתים נקבע אופן תשלום משולב. הזכאי למזונות יכול להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת המזונות להם הינו זכאי בתשלום חד פעמי במקום על דרך קצבה. בית המשפט יכול לקבוע דרכים להבטיח את תשלום המזונות לזכאים לרבות באמצעות הפקדתם, שעבודם וכיו"ב.

בקשה לקביעת המזונות
"60. (א) בקשה לקביעת-מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב) בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה "

את הבקשה לקביעת המזונות יש להגיש לבית המשפט. הבקשה תוגש לפני חלוקת העזבון בין היורשים/זוכים.

במידה והבקשה הוגשה לאחר חלוקת העיזבון יכול בית המשפט להיעתר ולדון בבקשה ובלבד שהוגשה תוך ולא יאוחר מ-6 חודשים לאחר חלוקת העיזבון. יש צורך לנמק את האיחור בנימוקים המצדיקים את הגשת הבקשה באיחור. במידה והבקשה הוגשה לאחר 6 חודשים ממועד חלוקת העיזבון - ידחה בימ"ש את הבקשה.

בית המשפט יכול לפסוק מזונות זמניים שתכליתם לסייע לנזקק למזונות באופן מיידי עד להכרעה בבקשתו לקבלת מזונות מן העיזבון.

כמו כן יכול בית המשפט לפסוק מזונות למפרע החל ממועד פטירתו של המוריש.

את התביעה למזונות יש להגיש בכתב לבית המשפט, לציין את זכותו של התובע למזונות וכן לציין את מירב הנתונים הידועים למבקש כמפורט בסעיף 59 לחוק המצוטט לעיל. כמו כן יש לפרט את הכנסות התובע ב-12 החודשים אשר קדמו להגשת התביעה. יש לצרף לבקשה תצהיר לאימות כל העובדות אשר צויינו בבקשה.

לאחר הגשת התביעה ממציאים עותק ממנה לכל אחד מהיורשים או למנהל העזבון במידה ומונה, בצירוף הזמנה להגיש כתב הגנה תוך 15 ימים. לכתב ההגנה יש לצרף דו"ח אודות נכסי העיזבון והכנסותיו מאומת בתצהיר בצירוף כל המסמכים התומכים בדו"ח.